עו"ס, מגשרת במשפחה, יועצת זוגית מאמנת מומחית להצלחה

התקשרו עכשיו

כתבו לנו

6 דקות זמן קריאה (1122 מילים)

בקשר ליחסים חלק ב- הבחירה

בקשר ליחסים - סדרת מאמרים בנושא תקשורת מינית וזוגיתחלק ב- הבחירה

במאמר הקודם שלחתי אותך להבין מהו מקור החמצן הטהור שלך, לחשוב במונחים חיוביים עליך, עליכם, על הצד השני,על הזוגיות שלכם..

אני רוצה לרגע לחדד את זה כי אני רוצה להמשיך ולכתוב לכם היום על חשיבות ה"בחירה"

במקום לחשוב עליו רק במונחים של
"הוא לא קנה לי מתנה ליום האהבה"..
"היא אך פעם לא יוזמת"
"כל דבר אני צריכה להגיד לו"..
"הפכתי להיות איש השליחויות שלה בלבד"
"הוא כבר לא משקיע בי כמו פעם",
"יש לי עוד ילד בבית"..


תתמקדו בדברים שגורמים לכם להתאהב אחד בשני ולבחור בכם כל יום מחדש.
כשתחשבו חיובי, תראו אחד את השני חיובי, גם תגיבו בהתאם. במקום התלונה תבוא המחמאה, יבוא הפרגון, תגיע
הנשיקה והליטוף...סימנים של תשוקה, של געגוע , של כמיהה.

כאשר אתם בוחרים להיות במקום שמתלונן כל הזמן אתם הופכים את עצמכם לקורבן, בלי שתשימו לב אתם מכניסים לראשכם אמונה שאתם
לא יפים מספיק, חסרי ביטחון, שאין לכם את היכולת לנהל את החיים שלכם כמו שאתם רוצים, שלא סופרים אתכם!
כאשר אתם חסרי ביטחון אתם הופכים להיות לא מושכים ולא מיניים, מה שיוצר אצלכם עמוק עוד יותר תחושה שאתם חסרת ערך, לא ראויים, לא נחשקים.
ואז את מתקשרים אחד עם השני לא רק בהאשמות ותלונות אלא רק על דברים טכניים, עידכונים, סידורים. אין לכם חשק לחזור הביתה ואתם
מרחיקים פיזית את הצד השני, לא יוצרים קרבה ומגע, כבר לא משקיעים בעצמכם חיצונית- כי מה שאתם חושבים זה – למה? למי?

כאשר תעצרו ותקחו אחריות ותבינו שעליכם קודם כל לשנות את המחשבה שלכם על עצמכם ועל מקומכם בתוך המערכת הזוגית, אז יתחיל השינוי.
אז תתחילו לתקשר אחרת.

כשתפסיקו להיות קורבן ותהיו אסרטיביים ובמקום להתלונן
תאמרו בדיוק מה אתם רוצים,
תבקש מה שאתם צריכים,
תיצרו קו תקשורת עם הצד השני שמזמין אתכם להיות שותף
תגלו שאתם מסוגלים לדבר אחד אל השני בצורה נעימה יותר, לקרב אחד את השני במילותיכם, בטון הדיבור שלכם ובכך להיות פתוחים גם למגע ולקרבה שאתם כל כך כמהים אליו.

עכשיו, בואו נגיד שאתם מרגישים טוב, באמת שאתם בתקופה בסדר...בכל זאת הלב מרגיש רגשות שליליים, משהו לא באמת כמו שאתם רוצים.. עיצרו ובדקו-
מה גרם לכך? ממה האכזבה? העס? העצב? מה אני רוצה שיקרה? מה יעזור לי לשנות את התחושה הזו? מה לדעתי גרם לי להרגיש ככה. האם זה באמת נכון?
האם זו המחשבה היחידה שיכולה להיות על כך? תזכרו תמיד יש עוד מחשבות, בדיוק כמו שמנקודה אחת יכולות לצאת אין סוף קוים, כך יכולות
להיות אין סוף פרשנויות למה שמתחולל אצלכם בראש. תבחרו בפרשנויות גורמות לכם לרצות לדבר, להפתח, להבין, לפתור, להתקרב...

אם אתם מוציאים מילים שליליות והרסניות מהפה- עליכם לדעת לעצור! לארגן מחדש את המחשבות שלכם, לעבור מתלונה לבקשה.
כאשר היום-יום שלכם מלווה במריבות וויכוחים חוזרים, אפילו על דברים קטנים, ללא הבחנה מצידכם בעיקר וטפל נדלקת נורה אדומה! משהו בתוככם זועק לביטוי ועזרה,אך במקום
לבוא ולהבין את עצמכם ולדעת מה אתם רוצים ומה באמת חסר לכם אתם מביעים את תסכול והכעס שלכם כלפי עניינים אחרים שעולים ביום יום.

הרבה פעמים אני שומעת תלונות מנשים על כל שהבעל שללא קונה מתנות, לא משקיע בה, אפילו לא בימי הולדת ואירועים מיוחדים. כתוצאה מזה
היא כועסת עליו וזועפת עליו על כל דבר- מתלוננת למה הוא מגיע מאוחר הביתה, למה הוא לא עושה מספקי בבית, מרוחקת מינית לחלוטין. אחרי כמה
אלות מובילות האישה מבינה שהיא בסך הכל מתגעגעת אליו ורוצה ממנו יחס, איכפתיות ומגע. זו לא המתנה שחסרה לה, זה הוא. ובמקום לומר לו בצורה פשוטה- אני מתגעגעת אליך, אתה
חסר לי ובכך לגרום לו לבוא אליה, להרגיש רצוי ונאהב היא עשתה בדיוק ההיפך.

כשאני מדברת על תקשורת וודאי כבר שמתם לב שאני מתחילה קודם כל בהבנה שלנו את עצמינו- מה אני רוצה!
ואחר כך בהעברת המסר לצד השני בדיוק כמו שהוא! בלי מה אני לא רוצה, בלי להתלונן, בלי רמזים.

הגיע אליי מטופלת לפני חודש ואמרה שהיא רצתה מאוד להפגש עם חברות אחרי הטיפול אבל היא כנראה תחזור הביתה כי בעלה מבואס עליה. שאלתי
מה קרה- היא אמרה שהוא אמר לה כבר לפני כמה ימים שהיא יוצאת יותר מדי, אז כשאמרה לו שהיא יוצאת אחרי הטיפול הוא עשה לה פרצוף. היא התעצבנה ולא
הבינה מה הבעיה...אז הוא אמר לה "כבר אמרתי לך את זה לפני כמה ימים".
נכון שהמסקנה פה ברורה, ובכל זאת האם התלונה היא זו שתגרום לה לרצות להיות איתו. מסר חיובי ומקרב היה-
את חסרה לי פה בבית, אני מתגעגע אליך, אשמח שתחזרי אחרי הטיפול.
כאשר אנחנו אומרים חצאי משפטים או רמזים ומצפים מבני הזוג לעמוד בציפיות שלנו ולהבין אותנו לבד אנחנו עלולים להפגע ולהתאכזב, כאשר אנחנו אומרים
את הרצונות שלנו דרך תלונה אנחנו מרחיקים את הצד השני מאיתנו. האם זה מה שאנחנו באמת רוצים? כמובן שהתשובה היא לא. אם כך עלינו להבין מה במסרים שלנו מקרב ומה מרחיק.
לרוב אנחנו עסוקים בהלגיד מה לא טוב, מה לא עובד, ממה נמאס לנו, מה חסר לנו.
כל עוד אין שיח של בני הזוג על נושאים אלו תחושת הדכדוך והתסכול תלך ותעמיק ואיתה גם התקווה. הפער בין בני הזוג יילך ויגדל, הריחוק וחוסר הרצון לא רק לגעת אלא אפילו לדבר תלך ותגבר.
מצב זה הינו מצב שבו מתעורר רגש של חוסר אונים או לחילופין הצורך בעזיבה או במציאת פרטנר חדש, מה שמעמיק את הפער שנוצר בין בני הזוג ומוסיף עליו חוסר נאמנות, חוסר ביטחון ביחסים.
אם אחד מבני הזוג יגיד שזה מה שעובר לו בראש ולא יפעל בדרך זו, הוא יגלה כי דווקא השיח הזה הוא מה שיוביל לקרבה ומאמץ של הצד השני לעשות למען הזוגיות.

אם אתם מאלה ששותקים וסוגרים את עצמכם– לדבר! אני אומרת לספור עד שלוש (שלוש ארבע ו...) ולהוציא החוצה את מה שמעיק עליכם..

עליכם לשים לב מה קורה עם הצד השני- אם הם מגיבים ככה, כנראה שמשהו עובר עליהם. עצרו ונסו להבין מה קרה להם? תשאלו אותם. תבינו שבדיוק
כמוכם הם זקוקים לאהבה מכם כרגע ולא לפרצוף חמוץ וכעס על תחושותיהם. תפעלו על מנת לקרב אותם ולהבין אותם.
יש כל מיני סוגים של שתיקות- שתיקה מתוך מבוכה, שתיקה מתוך הרגל (הרגל שנוצר בתוך הזוגיות או שנוצר עוד מהילדות), שתיקה כעונש- אתה תדבר, אתה תיקח אחריות, אתה תתנצל.- כך או
כך ישנה שתיקה שיכולה להיות כמה שעות, כמה ימים ויש אף של כמה שבועות, זו שתיקה הרסנית, שיוצרת תסכול אצל שני הצדדים ובעיקר אצל הצד ששותקים לו, שנותר
חסר אונים אל מול ההסתגרות של הצד השני. אין שום סיכוי למרחב אינטימי בתוך השתיקה, היא מכרסמת בנפש של כל אחד מהצדדים ואינה מאפשרת ציר לקרבה. גם אם אחד
מכם לא מרגיש שהוא יכול לדבר כרגע, עליכם להגדיר זמן לדבר על הדברים ובנוסף אם מדובר בזמן ארוך או לא ידוע, חובה לאפשר המשך הלך יום נטול פרצופים חמוצים, תגובות מירמור או ריחוק טוטאלי.

שתיקה נוספת היא שיטת- "לטאטא את הבעיות מתחת לשטיח"- עדיפות להתעלם מהבעיות והקשיים במקום להתמודד איתם מתוך פחד להרעיד את "קירות הבית". שתיקה זו
לא רק שלא מקדמת אתכם היא מכרסמת ביסודות הזוגיות שלכם וברגע שבו "הגיעו מים עד נפש" השקט הזה יהפוך לסערה שיהיה קשה להשתקם ממנה. דווקא
ההצלחות הקטנות שמגיעות מתוך פתרון והתמודדות עם מצבים שונים לאורך הדרך היא זו שתוביל אתכם להצליח להתמודד הרגעים הקשים באמת של החיים.

אם שמתם לב הפעם בקשתי מכם לעשות בחירות למען הזוגיות:
לראות חיובי במקום שלילי,
לבקש במקום להתלונן,
לדבר במקום לשתוק,
לדבר בנועם במקום לצעוק,
להתקרב במקום להתרחק,

לאהוב במקום להלחם. 

בחירה ואחריות- בין הורים וילדים
בקשר ליחסים- סדרת מאמרים בנושא תקשורת מינית