גבולות וכבוד הדדי

חינוך למיניות בריאה- מההורה אל הילד- סדרת מאמרים בנושאמאמר שישי: גבולות וכבוד הדדי

לא פעם הטרדה מינית מתחילה כסיפור תמים של חיזור, של דרך להביע חיבה וקרבה לצד השני. חשוב מאוד להסביר לילדים, וודאי המתבגרים יותר, מהו חיזור חיובי ובריא וכיצד לזהות ולהתנהג במקרה של חוסר הענות של הצד השני לחיזור.

ענו לעצמכם לרגע על השאלות....

1.מה מטרתו של החיזור?
מה חשיבותו?
כיצד הוא אמור לגרום לצד המחוזר להרגיש?
כיצד הצד המחזר ידע שהצד המחוזר מעוניין בו?
מה על המחזר לעשות במקרה של סירוב או חוסר הענות לחיזור מצד המחוזר?

אנו מחנכים את הילדים שלנו כיצד להתנהג לאחרים וכיצד רצוי שינהגו בם מהרגע הראשון שהם נולדו. אנו מראים להם מהי אהבה וכיצד היא מדוברת ומרגישה. אנו מלמדים אותם כי "מה ששנוא עליך אל תעשה לחבריך" ו "ואהבת לרעך כמוך".

עם השנים הם מגלים עיניין ורצון לפתח מערכת זוגית ולהתקרב לבחירת ליבם. על מנת להראות את הרצון שלהם בקרבה זו הם מחזרים. החיזור הוא תוצר של למידה- מהי אהבה, כיצד היא באה לידי ביטוי, כיצד הצד השני ירגיש אהוב ורצוי. אך הוא דורש בסיס חזק עוד יותר- הבנה מהן גבולות, כבוד לרצון של האחר, קבלה של סירוב.

אחד הדברים החשובים הוא ללמד את הילדים שלנו מהו תיסכול, לדעת לקבל את ה"לא" ולדעת מתי להרפות.

כאשר אלו קיימים חיזור זוגי יהיה פועלה בריאה וטובה, אחרת הוא עלול להפוך להטרדה ובהמשך אם נמצאים בתול מערכת יחסים אף למצב של חיזור אלים.

כיצד נלמד את הילדים שלנו לזהות את הגבולות?

1. ראשית, כבר מגיל הגן כאשר חבר/ה לא רוצים לשחק איתם יותר אי אפשר להכריח אותם לכך, יש להסביר לילדים זו זכותם להפסיק לרצות לשחק ויכול להיות ביום אחר הם ירצו וזה גם יהיה בסדר. יש להסביר להם שברגע שמשהו כיף הופך להיות משהו מאולץ ובכוח הוא איננו כיף יותר ולכן אינו דבר טוב או מכבד.
2. יש להראות להם שיש ברבה חברים פוטנציאליים, שיש מי שירצה להכיר אותם ולהיות בחברתם, שגם אם בהתחלה זה קצת מביך, ברגע שמכירים יותר זה הופך להיות כיף. ולכן חשו בלתת מקום להכרויות חדשות.
3. יש להסביר להם שאנחנו יכולים וצריכים לכבד את כולם אך אין זה אומר שאנחנו צריכים להיות חברים של כולם או להסתדר עם כולם ולכן לכל אחד יש הזכות לבחור את החברים שלו וזה בסדר אם מישהו לא מעוניין להיות חבר שלנו או שאנחנו לא רוצים להיות חברים של מישהו אחר.
4. יש לחנך אותם לנתינה הדדית ולא לנתינה חד צדדית- שיבינו במערכת יחסים יש הדדיות שבה שני הצדדים מביעים רצון לתת ולקבל.
5. יש להסביר לילדים שמותר שלכל אחד יהיו כמה חברים וזה שהחבר שלנו משחק עכשיו עם ילד אחר לא אומר שהוא לא אוהב אותנו יותר או לא רוצה להיות חבר שלנו יותר. שזה בסדר וטוב שיש כמה חברים- ככה אפשר לבחור עם מי לשחק וגם לשחק כולם יחד- חשוב שהם לא יפתחו רכושנות וקנאה לחברים הקרובים שלהם עד כדי ירידה בביטחון העצמי שלהם במקרה שהחברים שלהם משחקים עם ילדים אחרים.
6. יש לפתח מעגל חברים לילדים שבו אין תלות רק בחבר/ה אחת בלבד. אחרת תחושת הבדידות גוברת כשאינם יכולים לשחק או להפגש ולחילופין תחושת הנאהבות מאוד תלויה באותו החבר/ה ולכן חשוב שהילדים ירגישו רצויים ונאהבים על ידי כלל החברים, שיש להם יכולת לבחירה, שגם אם רבו עם החבר/ה הכי טובים יש להם עוד חברים סביבם. שלא חבר עולמם באותו הרגע.
7. יש לחנך אותם לכך שכל אחד הוא אישיות בפני עצמה וחשוב מאוד שלכל אחד יהיו את התחביבים שלו, את החוגים שלו..גם אם הם שונים מאלו של החבר/ה הכי טובים. שזה טוב ובריאה וכך יש יותר פנאי, מרחב אישי ואף עיניין ושיח.
8. יש לחנך את הילדים להיות דולפינים, אסרטיביים, בעלי דעה משלהם, החלטות עצמאיות, לקיחת אחריות על עצמם, בחירה אישית מה ילבשו, עם מי יפגשוץף מה יעשו בזמן החופשי שלהם, מי החברים שלהם, שידעו לדבר בשביל עצמם. שידעו לדאוג לעצמם ולא להיות סרדינים שנגררים ומבטלים את עצמם או עושים מה שאחרים אומרים להם או נרתעים כשמאיימים עליהם ("אם לא תעשי מה שאני אומרת אני לא אהיה חברה שלך"). יש ללמדם לא להיות הכרישים שמאיימים על אחרים וצריכים להיות בצב של שליטה על אחרים כדי שיהיו חברים שלהם. שידעו שזה בסדר להיות לעיתים המחליט ולעיתים משתף הפעולה. אחרת הם עלולים לפתח רכושנות גם כלפי החברים שלהם ולהכתיב להם מה לעשות עם מי ומתי. מגלים את זה בגילאי היסודי המאוחר במיוחד כשמתחילות תופעות של חרם בכיתה.
9. יש ללמד ילדים לא להביך, להשפיל ולזלזל באחרים, בוודאי של בפרהסיה ולא לאפשר באותה המידה לאחרים להתנהג ולדבר אליהם כך.
10. יש ללמד את הילדים לקחת אחריות על מעשיהם ולא להעביר את האחריות לאחר. אחרת הם ימצאו גם בזמן חיזור סיבות למה המחוזר לא בסדר ולא למה הם ולא ידעו מתי להפסיק.
11. יש להסביר לילדים שבמפגש עם חברים יש לשמור על פרטיות הגוף- לא להיכנס יחד לשירותים, להיות לבושים, לא לגעת באיברים פרטיים.
12. חשוב לפתח אצל הילדים ועם הילדים מערכת של אמון- באחר אפשר לבטוח! תסמוך עליי! בקשר משפחתי וחברים יש מערכת של אמון ושבה אנו מרגישים בטוחים ואיננו חוששים למקום שלנו.
13. חשוב לפתח עם הילדים ציר תקשורת פתוח- ללמד אותם להגיד את שעל ליבם, לשתף ברגשות, לא להסתיר אותם ולא להתבייש בהם. להיות כנים וישירים. ולא לאפשר להם להביע רגשות מופנמים דרך כעס, התפרצויות ואלימות.
14. חשוב להראות לילדים שלכל מצב יש פרשנויות שונות ואין רק פרשנות אחת ולכן חשוב שנבדוק אתה פרשנויות שלנו ולא נבטל, נשפוט ונחליט עבור אחרים כיצד הם הרגישו או חשבו. חשוב לפתח איתם חשיבה חיובית שתוביל אותם לחקירה ובדיקה מה קרה וכיצד לניתן לפתור וליישב מצבים שונים במקום להיכנס למצבי קורבנות, האשמה, כעס ודכדוך לא רצויים.
15. חשוב מאוד ללמד את הילדים להתרחק ולהימנע מקרבה למי שלא גורם להיות לתחושת נוחות- בין אם זה בגלל פחד מאותו האדם ובין אם זה מתוך ריצוי האחר כדי להיות כמוהו. כל פעולה שבה הילד שלכם מת רחק ממי שהוא עצמו, עלולה להוביל אותו להיות מוחלש גם המערכת הזוגית בעתיד. חשוב שהילדים יבינו שאם הם נמצאים בחרת מישהו שגורם להם להרגיש פחות ערך אז הם לא נמצאים בחברת האנשים הנכונים.
16. חשוב ללמד ילדים לפנות למישהו לקבל עזרה אם הם מרגישים מאוימים, מרגישים שמישהו לא מאפשר להם את המרחב האישי שלהם, מונע מהם לפעול בחופשיות, גורם להרגיש לא בנוח. ילד צריך לדעת שאלו מקרים שעליו לא להתמודד לבד, בשום גיל! שזו אינה בושה לפנות לעזרה במקרה שכזה, להיפך זו אסרטיביות וזו הזכות שלהם שהחיים שלהם יהיו בטוחים וחופשיים.

בתוך מערכת יחסים טובה ישנו בסיס של כבוד הדדי. על מנת לכבד את האחר ולדרוש את הכבוד המגיע לנו, אנו צריכים לדעת את מהותו של החוק, של גבולות החברה, של גבולות הנפש וגבולות הגוף.

כל אחד רוצה להיות אוהב ונאהב. יחד עם זאת על כל אחד לדעת שאהבה בריאה הינה אהבה הדדית. אהבה שבה יש מקום לכל אחד להמשיך להיות הוא עצמו גם בתוך ה"ביחד".

חשוב ללמד ילדים בכל גיל לאפשר לעצמם ולאחרים את המרחב באישי שמגיע להם, להבין את משמעותו של ה"לא", לדעת מתי ה"כן" הוא "כן"- בדיבור ובמעשה.

חשוב עוד יותר ללמד את הילדים בכל גיל להאמין בעצמם ובכך שהם ראויים לאהבה. כדי שיוכלו להמשיך הלאה גם אם סירבו להם, גם אם נפגעו וגם אם אין ביכולתם להשיג את מה ומי שהם רוצים.