כיצד נדבר עם הילדים שלנו על פגיעות מיניות

חינוך למיניות בריאה- מההורה אל הילד- סדרת מאמרים בנושא מאמר חמישי: כיצד נדבר עם הילדים שלנו על פגיעות מיניות

ילדים צריכים להבין ולדעת מהי פגיעה מינית, כיצד להתמודד איתה ומה לעשות במקרה של פגיעה מינית. במפגש הקודם קיבלתם תוכנית למוגנות אישית אותה תוכלו ללמד את ילדיכם.

מעבר לתוכנית זו, יש להעניק לילדים מידע וכוח פנימי להבין ולהתמודד עם מקרים אלו.

נצלו שהייה במקום לא פורמאלי (במכונית, בחוף הים, בהליכה, בארוחת ערב) לדבר על פגיעות מיניות באופן ספונטני אך ישיר- לשאול את הילדים האם הם יודעים מהי פגיעה מינית? ומשם להמשיך את השיח.

1. דרך נוספת היא שימוש בסיטואציה חיצונית על מנת להתחיל בשיחה- כתבה בעיתון או בחדשות, קטע מסדרה, סרט או תוכנית טלוויזיה, מקרה שקרה למישהו- אפילו סיפור על משהו מהילדות שלכם שקרה למישהו שהכרתם.
2. דרך נוספת היא לבחון האם הנושא מדובר בבית הספר/בגן וכך לבחון את הידע שהם קיבלו בנושא ואם לא קיבלו כלל, לפתוח איתם את הנושא מהבסיס.
3. לאחר שבדקתם מה הידע שיש לילדים שלכם בנושא תוכלו להמשיך ולבחון גם את דעותיהם ותחושתם כלפי נושאים אלו- מה דעתם על מי שפוגע ועל מי שנפגע? איך לדעתם מי שפגוע מרגיש?
4. כעת בדקו איתם מה הם היו עושים במקרה שמישהו היה עושה להם משהו שאינם רוצים או אינם מרגישים איתו בנוח? אחרי שהם שיתפו אתכם ספרו להם על ה"תוכנית למוגנות אישית".
5. חשוב מאוד להדגיש לילדים שלא משנה מה מי שפוגעים בו אינו אשם אף פעם!!
6. חשוב להדגיש להם לקבל עזרה ולספר מיד כשמשהו קורה, הקטן ביותר!!
7. חשוב שידעו שלא משנה מה אתם שם בשבילם, לעזור להם, לטפל בהם, לדאוג להם. שלא משנה מה שלא יחשבו אם תכעסו עליהם- כי זה לא מה שיקרה!
8. חשוב לחדד להם את ההבדל בין סוד רע לסוד טוב. גם בגיל ההתבגרות. ילדים בכל גיל חוששים בעקבות איומים שיש עליהם או מתוך חשיבה מה יעשו להם או מה יחשבו עליהם. בנוסף, במיוחד ככל שהם גדלים, הם שומרים נאמנות לחבריהם ונוטים לשמור את הסודות שחבריהם מספרים להם, לא פעם זה גורם להם לסחוב את הכאב והדאגה כלפי חבריהם. עליהם לדעת שאינם צריכים לקחת על עצמם נושא זה ושחשיפה של "הסוד" תביא להצלה של החבר/ה.
9. חשוב לספר לילדים שהעולם הוא מקום טוב ויפה אבל לצערינו ישנם אנשים שלא תמיד מתנהגים בטוב וישנם אנשים לעיתים שלא מבינים שהם פוגעים בנו. לכן, לא משנה מי זה, חשוב קודם כל תחושת הביטחון והנוחות שלהם כילדים.

כיצד נזהה אם ילד חווה פגיעה מינית?

סיפורים רבים על פגיעות מיניות בזמן הילדות עולים ומתגלים דווקא בגילאים בוגרים יותר ולרוב גם לעולם לא.

הפחד שיש לילדים הנפגעים- שמא יפגעו בהם יותר, שמא יפגעו באהובים עליהם, שמא יכעסו עליהם שהם האשמים, שמא זה יהרוס את היחסים בתוך המשפחה או בין חברים ועוד סיבות רגשיות נוספות מובילים את הילדים לשמור את ה"סוד" הנורא הזה בצורה יעילה, לצד חוסר הרצון של ההורים לגלות שילדם נפגע וההכחשה למציאות שמופיעה עקב כך.

יחד עם זאת, אנו כהורים צריכים כל הזמן להיות עם היד על דופק, לעמוד על המשמר, לבחון סימנים ולגלות עירנות להתנהגויות השונות של הילדים שלנו, על מנת להגן עליהם בדרך הטובה ביותר.

סימנים שיש לבחון עם הילד במביעים מצוקה כגון:

1. נטייה לדכדוך, עצבות, דיכאון.
2. הימנעות מאירועים חברתיים ומשפחתיים.
3. הסברים לא ברורים או מוצדקים להשתתפות באירועים או ביקורים שונים.
4. ירידה בתיאבון או עיסוק לא בריא באוכל.
5. ירידה בתפקוד הלימודי.
6. נטייה למצבי רוח ובעיקר להתפרצויות זעם, כעס ואלימות.
7. התנהגות רגרסיבית- תלות בביצוע משימות, הרטבת לילה, מציצת אצבע.
8. התנהגות מינית מוחצנת- חשיפת איברים, נגיעה באיברים של אחרים.

מה עושים אם חושדים או מגלים שהילד נפגע מינית?

חשוב מאוד לפנות לעזרה מקצועית ולקבל הסבר והכוונה.

ניתן לפנות לאגודת אלי להגנת הילד 1800223996 או למרכז לנפגעי תקיפה מינית 1202.

ניתן לפנות גם למחלקה לשירותים חברתיים (הרווחה) או ליועצת בית הספר.

איך נגיב אם הילד שלנו מספר לנו או אם גילינו בשיחה איתו שהוא נפגע מינית?

חשוב לציין שאת העובדות הללו כל ילד וילדה צריכים לדעת על מנת שירגישו שהם יכולים לפנות אלינו ולספר לנו כל דבר. חשוב לספר לילדים באופן כללי שבמידה ומישהו פוגע בהם באיזושהי דרך הם חייבים לספר לנו, שאנו לא נכעס עליהם אלא נעזור להם ונהיה שם בשבילם ושגם אם מאיימים עליהם או אומרים להם שיכעסו עליהם, הם צריכים לספר לנו.

יש להדגיש לילדים שברגע שהם מספרים האיום והפגיעה מפסיקים.

במידה ואכן הבנו שישנה פגיעה:

1. קודם כל נגיד לו שטוב שהוא סיפר לנו ומרגע זה הוא בטוח ומוגן ואף אחד לא יפגע בו יותר בצורה הזו.
2. נגיד לו שאנחנו כאן בשבילו, שהוא לא אשם בשום דרך ואנו לא כועסים עליו כלל.
3. אפשר לשאול אותו- מי פוגע בך? ממתי? כמה פעמים זה קרה? איך פגעו בך? מה אמרו לך? איך הגבת? מי עוד יודע?
4. חשוב להיות רגישים, רגועים, להקשיב לילד בלי לקטוע אותו, להעניק לו תחושה של ביטחון.
5. חשוב להסביר לילד שכעת נצטרך לפנות לגורם מקצועי וכנראה גם למשטרה על מנת שטפל בו וגם למנוע מאותו אדם לפגוע באחרים.