כהורים למתבגרים אתם בטח לחוצים מנושא הזוגיות שמתחיל לסקרן את ילדכם, וודאי אם זו בת...והנה היא הגיע לכיתה ח', הלב שלה כבר נשבר בשנה שעברה ובכל פעם שהיא מתאהבת הראש שלה ממש לא בלימודים.
כן זה מתחיל, ההורמונים, רגשות, ההתרגשות, הבנים....ועם כל אלו מגיעות הדאגות.
ולכן החלטתם לחסוך ממנה את הכאב, את ההתדרדרות בלימודים ומכם את הדאגה הבלתי פוסקת.
מה עשיתם? פשוט אסרתם עליה להיות "חברה של..." עד להודעה חדשה, או לפחות עד לרגע שהיא תבין שהיא כבר מספיק גדולה לעשות כרצונה. מבחינתכם אם הצלחתם לדחות את זה בכמה שנים "מה טוב".
עצרו הורים יקרים! עצרו מהר. כהורים למתבגרים עליכם להבין שבידכם היכולת לאפשר לבת שלכם לגדול בהתאם להתפתחות האישית שלה תעזור לה וגם לכם לחיות את החיים האלו בצורה נכונה יותר.