כלים לשמירה על יחסים טובים במשפחה המורחבת

בתוך המשפחה המורחבת שלי - מאמר 2 בסדרת מאמרים

והפעם- לזכור "זה שלהם..."

"אנשים טובים באמצע הדרך, אנשים טובים מאוד..." שיר שאני מאוד מתחברת אליו במחשבה של
מי אני ובן הזוג שלי בתוך המשפחה המורחבת. מזדהים? ...
אתם אלה שגם ביניכם הכל טוב, גם אם לפעמים יש ישנם אי הסכמות או מריבות...
באמת שטוב לכם. האוירה ביניכם רגועה,נעים לכם יחד, המילה נחת היא לא זרה בביתכם...
מתי האוירה הזו משתנה? כשאתם נפגשים עם המשפחה המורחבת, בעיקר סביב ארוחות שבת...
איכשהו לאחרים זה לא מתאים- אולי זו קנאה, אולי זו עניין של הפליה, אולי זה עניין של אופי,
אך כמעט בכל פעם שאתם מגיעים למפגש עם המשפחה המורחבת מתחילים המריבות, הפרצופים,
משפטים חסרי הטקט, ההפליות, ההתערבות בחינוך, האשמות...
ואז נכנס עניין הבחירה...עליה אדבר בהמשך....

ברגעים אלו זוגות רבים מוצאים את עצמם במספר סיטואציות:

מצב הכי פחות רצוי... מי שאצל משפחתו נמצאים מצדד במשפחתו, מציב את בן/ת הזוג במצב משפיל, נמוך, פוגע, בודד!

1. אחת הטעויות הקשות בין בני זוג היא בחירה במשפחה המורחבת על פני אחד בשני. זה מתבטא במשפטים כמו: "אמא שלי צודקת"
   "זה נכון אתה באמת תמיד....", "תקשיבי לה היא חינכה ילדים לפניך..." וכו..
2. מי שאצל משפחתו נמצאים מחליט להימנע, שותק, לא מגיב, לא מציב גבולות, פשוט סופג את הכל ונותן גם לצד השני לספוג....
   למה? כדי לא להגיע לעימות. נקודה. המצב הזה יוצר מרמור גדול בתוככם ומגיע למריבות, ריחוק ומתיחות ביניכם בכל פעם שאתם יוצאים ממפגש שכזה.
   נכון שזה עובר כי ככה אתם,יודעים להסתדר, אבל ברור לכם בטווח הרחוק שהריחוק הזה ילך ויגדל אם לא תעצרו את זה או תפעלו אחרת אל מול המצבים האלו.
3. מי שאצל משפחתו נמצאים בוחר לענות רק לגביי נושאים ספציפיים, במקומות שבהם הוא מרגיש יותר בנוח או שהם באמת עקרון נחץ עבורו...
   אבל בשאר הדברים מתקפל ונותן לאחרים לדרוך עליו ולעיתים אף להשפיל.
   התחושה איתם יוצאים היא תסכול- כמה עוד אפשר? למה זה קורה? בטווח הקצר זה עובד...בטווח הרחוק יש חשש-
   יגיע היום שיהיה פיצוץ גדול, מריבה קשה בתוך המשפחה, ברור לכם שאתם חייבים למנוע את זה.
4. מצב יותר רצוי...מי שאצל משפחתו נמצאים עונה, מגיב, שם גבולות. לא מאפשר את המצב הזה, מבהיר מה אפשר לומר ומה לא.
   ובעיקר עומד לצד מי שאיתו. כי ביניכם ברור- אתם שם אחד בשביל השני- אחר כך כבר תדברו ביניכם מה, איך ולמה...

בטוחה שאם אשאל כמה אנשים ברחוב הם יתנו לי עוד כמה מצבים אפשריים- אך מתוך שיחות עם מטופלים, זה בעיקר...

אז למה יש כאן עניין של בחירה? למה אני מתכוונת?

בכל פעם שאתם עומדים מול סיטואציה קשה, שמעכירה את האוירה הביתית אבל בעיקר שמעכירה את האוירה הפנימית שלכם כיחידים או כזוג-
ברמה האישית, הזוגית או ההורית אתם בוחרים כיצד להגיב וכיצד להתמודד ביחד ולחוד.

לשם כך עליכם לקיים שיחה שהמטרה שלה איך אנחנו רוצים להתמודד עם זה
ולא רק שיחה על התלונות, ההאשמות, התסכולים ושחרור הכעסים.
אלא להתמקד ב "מה עושים עם זה?" ,"מה צריך להוביל אתכם בשיחה הזו?"

הנה כמה שאלות חשובות בתוך השיח ביניכם:

1. מה חשוב לכם כבני זוג? עם איזו תחושה זוגית אנחנו רוצים לצאת מאותו היום-
   מה הסר הברור שהעברנו למשפחה המורחבת לגביי מי שאנחנו כיחידים אבל בעיקר כזוג?
2. האם חשוב לנו להציג חזית אחידה מול המשפחה מורחבת או שרק צד אחד מדבר ומגיב?
3. האם אנחנו תמיד מגבים אחד את השני מול כולם- האם כל הזמן? מה קורה אם ממש אנחנו חושבים אחרת?- המלצה שלי, תמיד תגבו אחד את השני, תציגו חזית אחידה, בעיקר אם יש התמודדות מול המשפחה המורחבת, זה לא פשוט בכלל, תנו חיזוק לצד שעומד מולם, אחר כך בארבע עיניים תגידו את דעתכם.
4. מה קורה אם דברים עברו גבול? נשארים או עוזבים? שותקים או מגיבים? מזה הגבול הזה בדיוק?

אחרי שעשיתם את השיחה הזו ביניכם הנה עוד כמה טיפים חשובים:

אחד הטיפים החשובים לי אליכם- תזכרו זה שלהם! אם יש מישהו בתוך המשפחה שהוא בדרך כלל הביקורתי, המתלונן, הרוגז..הוא זה שהכי קשה לו באופן אישי או זוגי, הוא זה שקשה לו לקבל ולהתמודד עם הזוגיות שלכם, עם מי שאתם, עם מה שיש לכם. אולי זו האמא שמתקשה כי הבן שלה מצא אישה שממלאת את תפקידה...האחות שלא מסוגלת לראות את אחותה מאושרת עם בעלה, האח שהיה רוצה אישה בדיוק כמו אישתו של אחיו, האבא שמתוסכל מהמצב התעסוקתי של בעלה של הבת שלו...זה מגיע ממקור הקושי שלהם. תהיו סבלניים (במידת האפשר) אליו. תגלו חמלה אך שוב עם גבולות ברורים.

1. אני תמיד ממליצה לעשות שיחה אמיתית וכנה עם בן המשפחה שקשה לנו איתו, שיוצר את המתיחות והבעיות. לא להאשים כמובן ולא להגיע ממקום של פגיעה אלא לספר כיצד אתם מרגישים ומה חשוב לכם בזמם המפגשים המשפחתיים- לחשוב יחד איתם כיצד יהיה אפשר לשנות את האווירה במפגשים האלו. הרבה פעמים אני חושבת ש"ראש הבית"- לרוב האמא, היא המוקד, איתה צריך לדבר, היא זו שיכולה להכתיב את הסדר וממנה מגיע האישור מה אפשרי ומה לא בזמן המפגש המשפחתי. תנסו...השיחות האלה אולי קשות אך הן עושות פלאים...כבר אמרתי את זה במאמר הראשון...
2. אמרתי כאן ואומר שוב- תהיו אחד בשביל השני מול כולם, תבחרו אחד בשני מול כולם! אל תתנו לאחרים לפגוע בזוגיות שלכם ב "יחד" שלכם. אם יהיה את זה תוכלו להתגבר ולהתמודד עם כל דבר.
3. אם יש צורך להפחית זמן מפגש או תדירות המפגשים לאור מצב או אוירה שלא משתנה תעשו את זה, החיים שלכם הם בחירה מה אתם מכניסים אליהם. אז כמובן שאני אף פעם לא אומר "נתק ו "משפחה" באותו משפט אבל לא חייבים כל שבוע או להרבה שעות. תחשבו מה יחזק את היחסים, מה יגרום לגעגוע, מה יוביל למפגש שבסופו תגידו- היה דווקא נחמד הפעם..

"בתוך המשפחה המורחבת" הנה סדרת מאמרים שתעזור לכם לעשות שינוי מחשבתי והתנהגותי בתוך ביחסים המשפחתיים המורחבים.
אין מדובר במצבים בעלי אופי מסובך במיוחד ואירועים קשים אלא במצבים של משפחה ממוצעת- יחסי אחים מבוגרים, יחסים עם ההורים, יחסי כלה וחמות ועוד...
בהם ינתנו לכם כלים ותובנות כיצד לפעול ולבחור נכון יותר עבורכם בתוך המשפחה. זהו מאמר שני בסדרה.
אם טרם קראתם את המאמר הראשון אני ממליצה לכם לעשות זאת בהקדם. מוזמנים ללחוץ עליי ולקרוא

{module ITPSocialButtons}